יותר מדרך אחת - עם מורלי דורי וואדיק רוזנבליט

עו"ד ענבל דגן התחילה את דרכה המקצועית כמתמחה בלשכה המשפטית של הכנסת, שם כתבה הצעות חוק. משם עברה לחברת עמידר הממשלתית והתמחתה בדיני מכרזים, אך הרגישה שהידע שלה מצטמצם. למרות שאמרו לה שאי אפשר לעבור להייטק בלי ניסיון רלוונטי, היא מצאה דרך להיכנס ללשכה המשפטית של פרטנר, משם עברה לוריפון כיועצת משפטית ראשית, ולפני שמונה חודשים עשתה את המעבר האחרון: מכיסא היועצת המשפטית   לתפקיד דירקטורית אופרציה בסטארטאפ Sayata.
בשיחה, ענבל משתפת איך היא מתכוננת לראיונות עבודה בצורה אסטרטגית, למה היא בוחרת להשקיע בלמידה גם כשאף אחד לא משלם לה על זה, ואיך היא מתמודדת עם תפקידים חדשים שבהם היא לא יודעת כלום (לכאורה) ביום הראשון. דיברנו גם על חווייה מכוננת מקורס קצינים, ועל איך כל היכולות שצברה מסייעות לה במאבק המשפטי שהובילה למען אחיה התאום, אסף דגן ז"ל, טייס קרב בחיל האוויר.
זהו סיפור על מישהי שהבינה מוקדם שהלמידה היא כוח העל שלה, ועשתה מזה דרך חיים. על מישהי שהפכה את המשפט "ידע זה כוח" לפילוסופיה מקצועית, ועל מישהי שלא מפחדת לקפוץ למים עמוקים, כי היא יודעת שתלמד לשחות תוך כדי.
 
לעמוד של ענבל בלינקדאין.

הילה עופר, בת 50, הייתה שחקנית מובילה בתיאטרון הקאמרי והבימה במשך 15 שנה ועוד 18 סדרות טלוויזיה, 3 סרטי קולנוע, עשרות קמפיינים. אבל בפנים חוותה בדידות עמוקה. למרות שעמדה על הבמה מול מאות אנשים כל לילה, לא יכלה לפנות למישהי ברחוב להגיד שלום.
אחרי 15 שנה עזבה את התיאטרון ללא תוכנית. המסע הוביל אותה דרך לימודי בימוי ופסיכודרמה, עד שמצאה את הייעוד: לעזור לאחרים לעמוד ולדבר, דווקא היא שכל כך פחדה מזה.
היום היא מפתחת ומובילה את שיטת "לקום ולדבר" לפתרון פחד קהל - לא הפחד מקהל בלבד, אלא חמש זירות של חסמים: פחד מסמכות, מקבוצה, מחשיפה, מכישלון, וחוסר ערך עצמי.
הסיפור מתחיל בילדה שגדלה בבדידות מוחלטת, עוברת דרך הפרדוקס של להיות שחקנית עם סוג של פחד קהל, ומגיע למקום שבו המילה "משחק" חוזרת - אבל הפעם במשמעות האמיתית שלה.
פרק על בדידות, טרנספורמציה, ועל הפער בין תפקיד לאמת.
לינק לפרק המלא בוידאו .
לינק לעמוד אינסטגרם של הילה.
לינק לעמוד פייסבוק של הילה.

בפרק זה אנחנו מארחים את אודי יצחייק - סמנכ"ל משאבי אנוש, פסיכותרפיסט ואומן. 
מילד שבגיל 14 ראיין את יצחק שמיר למעריב לנוער, דרך קריירה מרשימה בהייטק שכללה הקמת חברת ייעוץ עם למעלה מ-20 עובדים ותפקיד סמנכ"ל משאבי אנוש באימפרבה במהלך אקזיט מוצלח - ועד למשבר אישי עמוק שהגיע אחרי כל ההצלחה הזו.
למרות ההישגים האובייקטיביים, תחושת "המתחזה" המוכרת לרבים לא עזבה אותו. אחרי ניסיונות במספר סטארטאפים, אודי הבין שהוא צריך לעצור ולטפל בשורש הבעיה. רק כשחזר ליסודות - לאמנות שאהב בילדות ולטיפול כדרך להבין את עצמו ברמה עמוקה יותר - הוא מצא את הדרך להחלמה.
היום אודי משלב בו זמנית שלושה נתיבי פעילות: ניהול משאבי אנוש בהייטק, טיפול בפסיכותרפיה אינטגרטיבית ופסיכדלית, ויצירה אמנותית. זהו סיפור על האומץ לגעת בשורשים, על תהליך החלמה אמיתי ועל המציאה מחדש של עצמנו מתוך חיבור פנימי עמוק.
לינק לוידאו המלא ביוטיוב - https://youtu.be/XSESCmVgLiI
פייסבוק של אודי https://www.facebook.com/share/1DbdFfDa1Y/
לינקדאין של אודי 
 

נעמה זלדיס בנתה קריירה מרשימה של מעל 30 שנה בתחום הכספים - מהלשכה המרכזית לסטטיסטיקה דרך קבוצת רד, נטפים ותהל, ועד לתפקיד מנכ"לית. אבל ב-2023, בגיל 60, היא עזבה את הזירה הזו והפכה לדירקטורית מקצועית במשרה מלאה.בפרק הזה נעמה משתפת בהתלבטות הגדולה: החשש מאובדן זהות או איבוד רלוונטיות, והשאלה האם זה יספק אותה ויספיק לה. איך בונים מוניטין ונטוורקינג שפותחים דלתות? למה 17 שנה של ישיבה בדירקטוריונים במקביל לעבודה בתפקידים תובעניים היו קריטיות? ומה המחיר האמיתי של קריירה כזאת – בנוסף למשפחה עם 3 ילדים (כולל תאומים), מטפלות, ופתיחת לפטופ (ולפני כן קלסרים) בלילות?שיחה על אומץ, על המעבר ממרכז הזירה לעמדה מחוץ/מעל לארגון, ועל איך אפשר לא רק לשמור על רלוונטיות, אלא גם לשגשג ויחד עם זאת למצוא זמן לעצמך.
לצפייה בוידאו המלא של השיחה.
לינקדאין של נעמה https://www.linkedin.com/in/naama-zeldis-7a76941/
פייסבוק של נעמה https://www.facebook.com/naama.zeldis
מאמרים ומחקרים בנושא תוצאות שיוויון מגדרי בדירקטוריונים:
מחקר מ-2021 על חברות טכנולוגיה מ- S&P500. 52 חברות במשך 12 שנים.
נמצא קשר חיובי מובהק בין גיוון מגדרי לבין שווי שוק(P/E Price-to Earnings) .
עלייה של אחוז אחד בייצוג הנשים בדירקטוריון מלווה בממוצע בעלייה של כ-0.28 ביחס P/E של החברה כלומר, חברות שבהן שיעור הנשים בדירקטוריון גבוה יותר נוטות ליהנות משווי שוק גבוה יותר.
השפעה חלשה או לא מובהקת על ROA – (Return on Assets) .
האפקט משמעותי יותר כאשר יש מסה קריטית של נשים (לא רק נציגה אחת).
 
דוח של מקינזי מדצמבר 2023 על הקשר בין גיוון בהנהלה ובדירקטוריון לביצועים העיסקיים.
נמצא שלחברות ברבע העליון של גיוון מגדרי יש סיכוי גבוה ב-39% להציג ביצועים פיננסיים מעל הממוצע, לעומת חברות ברבע התחתון.
נמצא גם שיפור משמעותי בגיוון המגדרי לעומת 2015.
בנוסף על הביצועים העיסקיים, יש לכך גם השפעות חיוביות על  ממשל תאגידי, רמת הבקרה, התרבות הארגונית ועוד.
ועדיין – מרבית החברות עדיין רחוקות מהמטרה.
 
מאמרים נוספים:
תורמות לרווחיות החברה:  Bernile, Bhagwat, and Yonker (2018), Post and Byron, (2015).
משפרות את התקשורת בין חברי הדירקטוריון, מביאות זווית ראיה ייחודית, ויכולות לשפר את תהליך קבלת ההחלטות (Daily and Dalton, 2003).
תורמות לפיקוח ובקרה monitoring Schwartz-ziv (2017); Cardillo, Onali, and Torluccio (2021).
מקבלות החלטות טובות יותר מבחינה פיננסית בנוגע למיזוגים ורכישות Levi, Li, Zhang, (2014).
תורמות לדירוג גבוה יותר בנושאי ESG: (2015) Harjoto, Laksmana, and Lee 
תורמות לחדשנות של החברה Bernile, Bhagwat, and Yonker (2018).
תורמות לדירוג אשראי גבוה יותר Datta, Doan, and Toscano (2021).
 
 

ד"ר אורנית רמתי דביר, היתה סמנכ"לית מצליחה באמדוקס, כל האפשרויות היו פתוחות לפניה - אבל משהו לא הרגיש נכון. אורנית עזבה את עולם הטכנולוגיה ויצאה למסע שנראה הפוך לחלוטין: דוקטורט במגדר, חקר חינוך גופני של נערות, הקמת עמותה לחינוך פמיניסטי. אבל המעגל לא נסגר שם. היום, כמייסדת ומנכלית של "עמותה בקופסה" - פלטפורמה דיגיטלית לארגוני חברה אזרחית, היא משלבת את היכולות הטכנולוגיות והמיומנויות העסקיות עם המודעות החברתית והרצון לתרום לקהילה. סיפור על איך לפעמים צריך לצאת לדרך הארוכה כדי לגלות מה באמת היה צריך לעשות עם הכלים שיש לנו.
הלינקדאין של אורנית
הפייסבוק של אורנית
עמותה בקופסה - האתר 

רונן התחיל לנגן ולעבוד כ- dj בגיל 16 ולא מצליח להיגמל מזה במשך 44 שנה; במקביל, הוא ניסה להיות עורך דין "רציני", הקים את בית הספר הראשון למוזיקה עכשווית בישראל והוביל אותו 20 שנה - ואז, בגיל 52, החליט להתחיל מחדש. מאז ועד היום הוא מגשר ויועץ חברתי בהתחדשות עירונית.
בשיחה הזו רונן משתף בכנות על הרגעים שבהם הקשיב לעצמו ובחר לעזוב את הבטוח בשביל האמיתי, ועל המיומנות האחת שליוותה אותו בכל המסע - יכולת ההקשבה. להקשיב לעצמך, להבין איפה נמצאת התשוקה שלך בכל פרק זמן נתון, ולאסוף את האומץ לעשות עם זה משהו.

ענת פיתחה קריירה משגשגת כעו"ד מומחית בנדל"ן שכללה משרד עצמאי עם הישגים מרשימים וגם הנחילה את המקצוע למאות סטודנטים למשפטים שלמדו אצלה. נסיעה להודו בגיל 50 הזכירה לה עוד צד חזק שלה שנזנח במהלך השנים – כתיבה ספרותית. רשמי המסע שלה שתועדו בפוסטים ברשת החברתית, קיבלו תהודה ושבחים והובילו אותה לסדנאות כתיבה. זו היתה חזרה למקורות שהזכירה לה את הפרסים בהם זכתה בעבר על כתיבתה וגם את המורשת שלה כבת למשפחת ביאליק. מאז פרסמה שלושה רומנים, שכולם עוסקים באהבה כל אחד מזוית אחרת והיא ממשיכה לנהל באהבה גם את משרד עורכי הדין שלה, לערוך עסקאות לגשר ולברור ולהופיע בבתי משפט. מוזמנות ומוזמנים לשיחה מרתקת על יצירתיות, תעוזה, יזמות,  סקרנות ורצון בלתי נגמר לעשייה והתבוננות.
 
לעמוד הפייסבוק של ענת 
לאתר האינטרנט של ענת הסופרת 
לאתר האינטרנט של ענת העו"ד

מה קורה כשמורה מנוסה ומסורה מרגישה שחוקה ומחליטה לקחת סיכון גדול? אפרת גל-עד עזבה את ההוראה, למדה נדל"ן בשנת השבתון ובנתה קריירה מרשימה. אבל למרות ההצלחה העסקית, הרצון לנתינה ולהשפעה חברתית לא עזב אותה והביא אותה למגזר השלישי. איך מחברים בין תשוקה לעסקים לרצון לתרום לחברה? ואיך הסתכלות כנה פנימה ופתיחות הניעו את כל אלו?

פרופ' דפנה שורץ, פרופסור מאוניברסיטת בן גוריון, וכיום ראש המרכז ליזמות וחדשנות במרכז האקדמי פרס, התחילה ככלכלנית שהפכה למנכ"לית, המשיכה בדוקטורט שבחן כשל בהשקעות המדינה ודחף אותה להוביל את לימודי החדשנות והיזמות באקדמיה בישראל ועל הדרך לכהן כיועצת כולל למדינות מתפתחות, דירקטורית בבנקים, חברות ביטוח וחברות ענק - והיא לא מפסיקה לשעוט קדימה לאתגר הבא.
מהיכן הדרייב הלא נגמר ליזמות גם בגיל שאחרים מזמן כבר בפנסיה? והאם גם כדי להתקבל לדירקטוריונים צריך חדשנות בחשיבה?
 
ויקיפדיה של פרופ' דפנה שוורץ >>  https://he.wikipedia.org/wiki/%D7%93%D7%A4%D7%A0%D7%94_%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%A5
 
הפודקאסט – משבר כהזדמנות לחדשנות ויזמות של פרופ' דפנה שוורץ ופרופ' טלי תאני הררי >>  https://open.spotify.com/show/5lwcnXAzbqXRrAvyuSm0qh?si=2JDRjJbVT2GMR7o69NPmjA

מורן סמואל הייתה שחקנית כדורסל מחוננת שהפכה משותקת בפלג גופה התחתון בגיל 24. מה היא אמרה לעצמה במיטה בבית החולים? מה היא למדה לאורך הדרך שהובילה אותה לשלוש מדליות פאראלימפיות? כיצד שלושת ילדיה מסייעים לה בהתמודדויות בחיים? ולמה צריך לשחרר את היעד ולהתמקד בתהליך?
שיחה מרתקת עם ספורטאית-על למרחקים ארוכים.